מושג יסוד בכלכלה: אינפלציה. מי מודד אותה?, מה קורה למשכורת שלנו כשהאינפלציה עולה?, ולמה המדינה בעצם מעודדת עליית מחירים קבועה?
כמה עובדות מעניינות על אינפלציה:
היום יותר ויותר שומעים את המילה הזאת סביבנו כל הזמן. אינפלציה.
כלכלנים לעתים מזהירים מפניה, אבל מהי בכלל אינפלציה? אחד המושגים החשובים ביותר בכלכלה.
מהי אינפלציה?
אינפלציה (באנגלית Inflation) בהגדרה היא הקצב שבו המחירים עולים.
לדוגמה: בשנות ה-90 נסיעה באוטובוס עירוני עלתה קצת פחות מ-2 שקלים והיום אותה נסיעה בדיוק עולה 6.90 שקלים. למה? התשובה היא אינפלציה. תהליך של ירידה/שחיקה מתמשכת בערכו של המטבע המקומי. כשאומרים שפעם מוצרים היו זולים יותר, למעשה מתארים אינפלציה במילים: או אפשר לומר שעם אותו סכום כסף בדיוק, היום קונים פחות ממה שיכולנו לקנות פעם באותו סכום בדיוק.
איך מודדים את האינפלציה?
בכל 15 לחודש, בשעה 18:30 בדיוק, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) את השינוי במדד המחירים לצרכן – שהוא למעשה מדד האינפלציה. המדד מבוסס על מה שהלמ"ס הגדירה כסל צריכה ממוצע של משפחה בישראל. הסל הזה מורכב ממאות מוצרים ושירותים: דיור, מזון, תקשורת, תחבורה, הנעלה והלבשה ועוד. המוצרים בסל נמצאים במעקב שבועי של המדינה, והלמ"ס מחשבת באופן כללי האם סל הצריכה הבסיסי התייקר או הוזל. שינוי אינפלציוני הוא רוחבי על כלל המוצרים והשירותים לא על מוצר או מרכיב ספציפי.
איך האינפלציה משפיעה על הכיס של כולנו?
אם האינפלציה גבוהה מדי כתוצאה מעליית מחירים והשכר במשק לא משתנה, המשמעות היא שככול שעובר הזמן ניתן לקנות פחות מוצרים ורמת החיים נפגעת. בעבר השכר היה צמוד לאינפלציה אבל היום זה כמעט לא קיים.
אינפלציה מתחילה בעובדה שאנשים יכולים לקנות פחות ולוקח זמן עד שהשכר שהם מקבלים משלים את הפער. במילים אחרות: המשכורות נשחקות וכוח הקנייה יורד.
אם האינפלציה מרימה ראש, הבנק המרכזי (בנק ישראל) מנסה למתן אותה באמצעות העלאות ריבית (ריבית הפריים)
המטרה לצנן את המשק ולמנוע מאנשים לרכוש יותר (לבזבז) על מנת לבלום את עליית מחירים. בעבר הלא רחוק היינו נמצאים במצב של ריבית אפסית ולכן לא היה משתלם לאנשים להחזיק את הכסף שלהם בעו"ש או בפיקדונות נושאי ריבית. אולם בזמנים בהם האינפלציה מרימה ראש הבנק מציע לאנשים להשאיר את הכסף בפיקדונות ולקבל עליהם ריבית קבועה (לא גבוהה במיוחד) במטרה לעודד אותם שלא ייצרכו עוד שירותים או מוצרים שיתרמו להעלאת המחירים.
המדינה מעודדת אינפלציה
אינפלציה משמעותה עליית מחירים רוחבית של כלל המוצרים והשירותים במשק –אם כך למה המדינה חושבת שזה דבר בריא לכלכלה?
משום שבמדינות המערב הבנקים המרכזיים הגדירו לעצמם יעד אינפלציה שנתי של 1%-2% במטרה שהמשק יצמח, שהפעילות הכלכלית תתרחב על ידי כך שאנשים יקנו יותר וכך רמת החיים שלהם תלך ותשתפר.
כשהכלכלה נעה קדימה המחירים עולים באופן טבעי כי האוכלוסייה גדלה וכך נוצר יותר פעילות במשק והביקוש למוצרים ושירותים שונים הולך ועולה.
כל עוד השכר עולה יחד עם קצב עליית המחירים אזי רמת החיים נשארת מאוזנת ובריאה עבור אנשים.
מתי האינפלציה יכולה לפגוע בכלכלה?
אינפלציה מתמשכת ומתגברת וכשהיא חורגת מעבר ליעד השנתי שנקבע לגביה.
אינפלציה בטווח המידי גוררת העלאות ריבית (הפריים) משמעותיות של הבנק המרכזי (בנק ישראל) במטרה לצנן את השוק ולמתן מחירים.
העלאת ריבית משפיע כמעט מידית על המשך צמיחת הכלכלה.
כשיש אינפלציה מתמשכת הבנקים מעלים ריבית בצורה אגרסיבית כדי לעודד אנשים לצרוך פחות ולחסוך יותר, כיצד?
באמצעות ריבית שהבנקים מבטיחים לאנשים אם יעבירו את הכספים לפיקדונות אצלם.
ברגע שיש העלאות ריבית כל מי שנטל הלוואה צמודה למדד ו/או הלוואה בריבית משתנה נפגע מידית מעלייה בסכום ההחזר החודשי.
לדוגמה: אדם שנטל הלוואה לצורך רכישת דירה ההחזרים החודשיים שלו לבנק יגדלו בהתאם לגובה המדד בחלקה של ההלוואה – לרוב 1/3 מההלוואה - שצמוד למדד. הוא יחווה עליה בהחזרים גם על חלקה של הלוואה בריבית משתנה - לרוב 1/3 מההלוואה – שנתונה לשינוי כל תקופה מסוימת וידועה מראש – שגם היא עשויה להיות צמודה למדד. בעצם הרוכש מקבל מכה כפולה והמשמעות עבורו היא עלייה של מאות שקלים בחודש על ההחזר החודשי במשכנתה, שמתווסף לעול על משקי הבית שממילא סובלים מעליית מחירים רוחבית בשל האינפלציה על שאר המוצרים והשירותים.
בהעדר כספים פנויים, אנשים צורכים פחות וחוסכים יותר. קונים פחות בגלל עליית המחירים ומעודדים על ידי הבנקים לחסוך את כספם כאמור בפיקדונות.
פעולות אלו עלולות להוביל להאטת הכלכלה במצב הטוב או למיתון ופיטורי עובדים במקרה הגרוע שעלולה להוביל לגידול באבטלה.
אינפלציה שלילית (הוזלת מחירים), או אפילו אפסית (במקרה שבו אין שינוי במחירים),גם היא לא בריאה למשק. אנשים יעדיפו לא לקנות אלא לשמור על הכסף בבנק מפני שהערך שלו הולך ועולה. מכאן עלול להתחיל בעיה: הבנק המרכזי לרוב ימהר לקבוע ריבית נמוכה – כדי לעודד את הציבור להוציא את הכספים מהבנקים ולצרוך יותר – פעולה שתעלה את רמות המחירים על מוצרים ושירותים - שתקטין את התשואות על החסכונות בבנק.
מאחר הלמ"ס לא יכול לשנות כל חודש את סל הצריכה הממוצע שהאנשים קונים, הסל מתעדכן רק פעם בשנתיים. אם הבנק המרכזי יכוון לאינפלציה של 0% בפועל תהיה ירידת מחירים ולא הקפאה של המחירים וירידת מחירים מצמצמת את הפעילות של המשק. למשל, אם במשק מסוים מחירי הדיור יורדים אז האנשים באותו משק ימתינו עוד שנה עם קניית דירה.
מקרה קיצון - בשנת 1984 התרחשה התפרצות אינפלציות חסרת תקדים בכלכלה הישראלית, כאשר שיעור האינפלציה עמד שיא קיצוני של 445%! זה גרם לשוק הכלכלה בישראל לאמץ את הדולר כסוג של מקדם ביטחון והביא לתופעת "דולריזציה" כאשר כל המוצרים השירותים והעסקאות נוקבו בדולרים.
גל אינפלציה בישראל 2022
בהשוואה לכלכלות גדולות כמו ארה"ב או כלכלות באירופה , האינפלציה בישראל תזזיתית יותר והיא מושפעת מהכללות הגדולות. בשנים האחרונות האינפלציה בישראל הייתה נמוכה ואפילו שלילית בגלל כמה גורמים: השקל התחזק לעומת מטבעות החזקים בעולם וגרם להוזלה של מרבית המוצרים המיובאים. גם רפורמות בתחום המזון צמצמו את פערי המחירים בישראל לעומת אירופה. במקביל, התחרות במשק גברה בעקבות התווספות שחקנים חדשים לשוק הקמעונאות שצברו לא מעט כוח והורידו את המחירים, וכל זה קורה במקביל לעליית כוחו של המסחר ברשת האינטרנט.
אבל לאחרונה המצב השתנה: אנו עדים לאינפלציה בישראל בשיעור 4.4% והתחזית שעד סוף השנה האינפלציה בישראל תזנק ל-6%. האינפלציה עולמית שמקורה מארה"ב - שם אגב האינפלציה 9.1%. גם באירופה האינפלציה עומדת על 8.9%.
לכן נגיד בנק ישראל בהחלטה דרמתית החליט להעלות את הריבית מ 0.75% ל-1.25%. בחודש אוגוסט בנק ישראל העלה את הריבית ב- 0.75%: הריבית עומדת על 2% !!. מדובר בעלייה חדה ביותר מזה 20 שנה וברמת הריבית הגבוהה ביותר מאז דצמבר 2012. יש צפי שהריבית בישראל תהיה בסביבות 3% בתוך כשנה.
השילוב של המלחמה ברוסיה, מחסור באנרגיה שפסקו לזרום מרוסיה לאירופה , מחסור עולמי בחומרי גלם כמו ברזל , נחושת , חיטה ,הזניקו את מחירם של חומרי הגלם , לזה יש להוסיף את יציאת העולם ממשבר הקורונה שבו מדינות הדפיסו ושילמו מאות מיליארדים לתושביהן כדי שיעברו את המגפה בשלום השאירו המון כספים בידי הציבור מתכון מושלם לעליית מחירים – שיוצרת אינפלציה.
חשוב לציין שישראל היא משק קטן שבנוי על יבוא ויצוא ומושפע מאוד משער החליפין. מדינות אחרות כמו ארה"ב ומדינות אירופה משפיעות על ישראל יותר ממה שישראל משפיע עליהן ולכן האינפלציה פה אולי לא תהיה יותר גבוהה מאשר מארה"ב ואירופה אך היא תהיה תנודתית מאוד.
בישראל נוכל ליהנות מתוצאה חיובית חלקית מהמצב הזה: עלויות הדיור ייבלמו עם עלייה המשמעותית בריבית כתוצאה מייקור המשכנתאות וכך יתרחק לו החלום על דירה מאלפי משפחות. אך עדיין מחירי הדיור בארץ יישארו מהגבוהים בעולם. הפתרון האפקטיבי ביותר להורדת המחירים בשוק הדיור בארץ היא עודף היצע על הביקוש. כלומר לבנות יותר או לכל הפחות בהתאם לביקוש.
גם כיום בזמני אינפלציה מוגברת בהחלט כדאי לשקול להשקיע בנדל"ן למגורים בחו"ל מכיוון שהוא כלי המגדר את הסיכון האינפלציוני אבל זה כבר למאמר אחר.
